על מי מוטלת האחריות לחנך?

 

החינוך לא טוב! קל לומר קשה לעשות
על מי מוטלת האחריות לחנך?
כשאנו רואים ילד מתנהג בצורה שאינה לרוחנו במסעדה למשל אנו תוהים: "מה אין לו הורים?!" "מי גידל אותו?" "מזל שהוא לא הילד שלי" ושאר ברכות וביקורות מפרגנות.
מקורה של התפיסה הזו טמון בכך שאנו מניחים לרוב כי האחראים הבלעדיים על תהליך החינוך ו"בניית האדם" הם ההורים ובית הספר.
הנחה זו נכונה במידה חלקית בלבד, ותופסת את מערכת החינוך בצורה צרה למדי.
ההורים הם אכן סוכני החברות הראשונים של הילד, והם אלו שאמורים לצקת לתוכו את התבניות ה"נכונות" של ה"אדם" ואני מסכים כי ישנם אנשים שעדיף שלא יהפכו להורים לעולם, אך הדגש כאן הוא אחר ומתייחס לשאלה עמוקה ביותר: מי, או ליתר דיוק מה מחנך את האדם?

האדם הוא חיה חברתית וכבר מגיל צעיר מאוד הוא לומד מחיקוי ומדוגמאות שקולט מהסביבה, לא אחת שמענו את המשפט "לא ליד הילדים"
כי כולנו מבינים שילדים הם כמו ספוג, וחוששים שדוגמאות שליליות ישפיעו וידבקו בהם.
כבר משלבים מוקדמים ניתן לראות עד כמה הילד סקרן ומכוון לקלוט מידע מהסביבה על מנת ללמוד לעקוב ולהשתוות אליה.
אינספור מחקרים וניסויים חברתיים הוכיחו כבר לפני כמה עשורים בצורה חד משמעית שהאדם הנורמטיבי הוא קונפורמיסט, הולך בתלם ומתאים את עצמו לסביבה ולנורמות חברתיות שונות. אנו כול כך שואפים להשתייך ולהיות חלק מקבוצה, עד כי אנו יכולים לשנות את דעתנו התנהגותנו ומאביינו ב180 מעלות רק כדי למצוא חן ולהרגיש חלק מ.. (כמו שאפשר לראות בסרטון שכאן)
למעשה הסביבה שלנו היא גורם מכריע בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ובעיצוב אישיותנו.
בידי הסביבה קיים כוח אדיר על הפרט, זהו כוח פוטנצאילי, שאם אנו יודעים להשתמש בו נכון נוכל ממש לעצב את בני האדם מבפנים.

הדוגמא הטובה ביותר לכך מגיעה מעולם הפרסום והשיווק: הם מבינים שניתן לגרום ליחד לרצות מוצר או שירות מסויים בגלל שהוא רואה שזה מה שהסביבה מעריכה ומחשיבה. פירסומאים הם מומחים בלשכנע את הפרט ש"זה" מה שהסביבה מעריכה עכשיו.
אלא שעולם הפרסום עושה שימוש בעקרון השפעת הסביבה בצורה שלילית בדרך כלל שמטרתה היא לשאוב מאיתנו כמה שיותר כסף.
אני רק מדמיין מה היה קורה אילו מערכת החינוך גם כן הייתה מתמחה בעיקרון זה של השפעת הסביבה על האדם ועושה בו שימוש ככלי חינוכי חיובי
מי מיודע?! יתכן ויכולנו להטמיע בבני אדם ערכים חיוביים כמו עזרה לזולת, פירגון, חברות, נדיבות ועוד.

מוסר השכל: אם אנו משפיעים זה על זה בואו נדאג שהשפעתינו תהיה טובה! והאחריות היא עלינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *